בוכריס נ' אגד בע"מ

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 10/2/11 .

לטענת התובע במועד הנקוב, נהגה ברכבו הגברת בוכריס נתלי ברחוב כהנמן בבני ברק ובשעה שעצרה לפני מעבר חציה, אוטובוס הנתבעת פגע ברכבו בחלקו האחורי של הרכב וכן בצידו הימני. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנהג באוטובוס הנתבעת ומשכך על הנתבעת לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעת, במועד הנקוב נסע האוטובוס בנתיב הימני ואילו רכב התובע בנתיב משמאלו. הואיל ואוטובוס שנסע לפני רכב התובע עצר בפתאומיות סטה רכב התובע לכיוון נתיב האוטובוס ומשכך, ארעה הפגיעה בין כלי הרכב. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבעת, האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנהגת ברכב התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו הנהגת ברכב התובע – הגב' נתלי בוכריס והנהג באוטובוס הנתבעת מר מקדושי, אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, לאחר הדיון ובהתאם להחלטתי המציא התובע תמונות צבעוניות המתעדות את הנזק לרכבו.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

דהיינו , דין התביעה להתקבל באם ירים התובע את הנטל המוטל עליו כדי 51%.

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובע ומשכך כי דין תביעתו להתקבל.

ראשית, במסגרת עדותו, אישר נהג אוטובוס הנתבעת כי עובר לתאונה יצא ממפרץ אוטובוסים ואולם, טען כי קודם לתאונה כבר השתלב לנסיעה בנתיב הימני. באמור יש משום אישור לכך, שנסע לכיוון שמאל באופן העולה בקנה אחד עם נזקי התובע בהם מתועד נזק מעיכה מצד ימין.

בנוסף, עיון בנזקים אשר נגרמו לרכב התובע מעלה כי לרכב התובע נגרם נזק מעיכה בצדו הימני של הרכב וכן, נזק נוסף בחלקו האחורי באופן השולל טענת הנתבעת ולפיה התאונה ארעה בשעה שרכב התובע השתלב לכיוון נתיב נסיעת האוטובוס שאז היה מצופה כי הנזק ברכב התובע יהיה מסוג שריטות ולא מעיכה באופן התומך בתנועתיות של רכב התובע.

נוכח האמור, הנני קובעת כי התובע הרים הנטל להוכיח אחריותו של נהג הנתבעת לתאונה וכפועל יוצא מכך, הנני קובעת כי האחריות לשיפוי התובע בגין נזקי התאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת.

משקבעתי כי האחריות לשיפוי התובע בגין נזקי התאונה מוטלת על הנתבעת, הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע. לענין זה, תמך התובע את נזקיו בסך של - 2,715 ₪ בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק וכן בחשבונית מס המעידה על תיקון הנזק בפועל. כן, תמך התובע תשלום שכ"ט לשמאי בסך 555 ₪ בחשבונית מס קבלה. משכך, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת הנזקים אלו אשר נגרמו לו. באשר לדרישת התובע לחיוב הנתבעת בתשלום בגין הוצאות משפט והוצאות טיפול הרי שאלו לא נתמכו בראייה כלשהי ומשכך, יובאו לידי ביטוי באופן כולל בפסיקת הוצאות ההליך.

אשר על כן הנני מקבלת את תביעתו של התובע . הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,237 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ( 28/3/11 ) ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן תשא הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 700 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו בנוסף בהפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.